All in the Family מאי 2024 – סיכום חודש 🐇🥭🪂🧻🖋️🏓🐢

Reutk

Active member
סדרות החודש: לא ראיתי כלום
סרטי החודש: כנ"ל
שירי החודש:

ספרי החודש: כרגע באמצע קריאה בפירמידות של טרי פראצ'ט
וקראתי החודש גם שני ספרים קלילים מהז'נאר האהוב עלי, 'שני שחקני הוקי שמתאהבים': Egotistical Puckboy ו-Irresponsible Puckboy

דמויות (אהובות) החודש: עזרא מ- Egotistical Puckboy

דמויות שנואות/מעיקות של החודש: אין לי. כולם בספרים שקראתי היו חמודים.

שחקני החודש: ויקטור וומבניאמה |מאוהב|

קראשי החודש: הקראש הקבוע שלי, ג'רמי סוהאן, כפרעליו |לב|.


ציטוט חודשי:

Egotistical Puckboy- Eden Finley Saxon James

You really are cranky in the mornings. I was warned about that by a few of your teammates. Apparently, you go through roommates on"
"the road faster than you do hookups. Now that’s impressive
“.Thank you”
“.Not a compliment”

Pyramids- Terry pratchett

“She has refused to take the potion, sire.”
“Sorry. I thought you said it wasn’t compulsory, Dios.”
“Yes, sire. It is not, sire. It is entirely voluntary. It is an act of free will. And she has refused it, sire.”
Ah. One of those situations,” said Teppic''
Djelibeybi was built on those sort of situations. Trying to understand them could drive you mad​

סיבה למסיבה: ויקטור וומבניאמה זוכה בתואר רוקי השנה פה אחד.
[למתקדמים] סיפור החודש:
למה אתם מצפים בחודש מאי:
שיהיה יותר חם!! וגם לדעת מי יעלו לסדרות הגמר האזוריות בפלייאוף. בינתיים רק בוסטון כבר עלתה.

היום, 1 במאי, הוא חג הפועלים. לטובת/נגד מה/מי אתם פועלים ואיך? נגד סלקום שמכרו להורים שלי טלפון במחיר מופקע :-(

איזה סדרת טלויזיה מתאימה לחג הזה? הסמויה עונה ה2 נחשב?? אני לא יודעת אם באמת אין הרבה סדרות שהגיבורים שלהן הם ממעמד הפועלים או שפשוט לא יצא לי לראות הרבה סדרות כאלה.

ספרו לי על הרגלי הגרביים שלכם: איזה צבעי גרביים יש לכם? האם כולן אותו דבר? כולן באותו אורך? האם יש לכם בודדות שהשניה נעלמה, ומה אתן עושים איתן? האם טורחים להתאים גרביים תמיד או שיכולים לצאת מהבית עם גרביים לא תואמות? האם יש לכן גרביים שונות לנסיבות שונות או מקומות שונים? האם יש לכם גרביים עם חורים שאתם ממשיכים ללכת איתן בכל זאת? ואם כן - למה? וכמה זוגות גרביים בערך יש לכם?
את בטוחה שאת רוצה לדעת? זה כמעט כמו לפתוח את תיבת פנדורה במקרה שלי :-D. יש לי בסביבות ה-60 בהמון סוגים וצבעים שונים, אני לא מפלה בין צבעים (אני כן מפלה גרבים שלא מחממות מספיק לטעמי) יש לי מכל הצבעים, אבל רוב הגרביים שלי הן בצבעים כחול, אפור, שחור וורוד. אני גם תמיד גורבת כמה זוגות כי זוג אחד לא מספיק לחמם את הרגליים הקפואות שלי. יש לי גם גרביים בודדות לא הרבה, אני בדרך כלל שמה אותם במגירה בצד במחשבה שאני האתר את הזוג שלהן בכביסה הבאה, ואז הן נשארות שם עד שאני מאתרת את הזוג או נזכרת לזרוק אותן אחרי תקופה. אני תמיד מתאימה גרביים ובוודאי שיש לי גרביים שונות לבית, לעבודה, לבילוי ולאירוע יותר רשמי. בגלל שאני לובשת כמה זוגות יחד אז הראשונות הן תמיד אותן בייסיק רגילות ועליהן מה שמתאים לנסיבות. אין לי גרביים עם חורים בכלל. יש לי טייץ טרמי שקניתי לא מזמן שהוא עד כף הרגל, כי רק זה מה שנשאר במידה שלי, ויום אחרי שלבשתי אותו נוצר בו חור במקום של האצבעות, עדיין לא זרקתי אותו אבל כל פעם שאני לובשת אותו בטעות אני מורידה אותו בחזרה.

מי הסופר/ת האהוב/ה עליכם ביותר, או שקראתם הכי הרבה ספרים שלו/ה?
יש הרבה סופרים שאני מאוד אוהבת קשה לי לבחור. הכי אני אוהבת את מאיר שלו, עמוס עוז, אליס מונרו, טרי פראצ'ט, צ'ארלס דיקנס, ג'ין אוסטן וניל גיימן.

מהי מטרת העל שלכם בחיים? לזכות בלוטו בלי למלא ולשלוח כרטיס לוטו :-P: .

באיזו מדינה (לא ישראל) הייתם בוחרים להיוולד אם יכולתם לבחור, ולמה דווקא שם? כל מדינה שיש בה 365 ימים בשנה שמש.

מה הרוטב הכי טוב שיש? טחינה נחשב?

מישהו הציע לי רעיון שבגלל שהעולם שונא אותנו (היהודים) ולא חושב שמגיע לנו מדינה משלנו וכולם נלחמים בנו, אז שנהפוך למדינה של פיראטים שחיים בספינות. מה דעתכם על הרעיון?
רעיון מעולה! לא יהיו פקקים או בעיות דיור. וגם השיר I'm On A Boat, שגם ככה תקוע לי בראש כבר איזה חודש, יהיה סוף סוף רלוונטי שאני אשיר אותו.




|גזוז|
תמונה/וידאו/בדיחה/משהו שבא לכם לחלוק איתנו?
 

keren or5

Well-known member
מבאס אותי קצת לכתוב דברים רעים כשברור שאת חושבת אחרת, אבל אגיד רק שיותר התחברתי לדברים שלונה כתבה על הסדרה. ואם בכל זאת כן בא לך לקרוא את דעתי אז בקצרה:
את ממש לא צריכה להתבאס לכתוב אם חשבת אחרת ממני על משהו, זה לא מעניין כשכולם חושבים אותו דבר על הכל.
אני מבינה שאי אפשר להגיד שזה לא נשמע אמין שמישהו יגיב בצורה שדוני הגיב כשהסדרה ליטרלי מבוססת על החיים שלו ומן הסתם שהוא כן הגיב ככה. אבל הרגיש לי שכן חסר לי עוד קצת קונטקסט. לא הרגשתי שאני במקום שאני יכולה להבין את ההחלטות שלו. אני כמובן יכולה להרגיש רחמים כלפיו ולהבין שהוא לא נמצא במצב אידיאלי. אבל כן רציתי שיקחו יותר זמן כדי לגרום לי לראות את הדברים דרך העיניים שלו ולהבין למה הוא התנהג בצורה שהוא התנהג. ונכון שנורא קל להגיד שהוא עבר טראומה ואנשים לא חושבים בצלילות אחרי דבר שכזה. וזה נכון. אני לא אומרת שלא, אבל כן רציתי שההתנהגות שלו תעורר בי משהו מעבר לרחמים כלפיו. רוב הזמן סתם כעסתי עליו שהוא לא שם לזה סוף. כעסתי עליו שהוא לא מתלונן. אם לא בשביל עצמו, אז לפחות בשביל טרי. כי אני יכולה להבין שקשה לראות את עצמך כקורבן והרבה יותר קל לנסות להציל מישהו אחר, והוא היה צריך להשתמש בה כתירוץ להתלונן על מרתה.
זה מעניין, כי ראיתי לא מעט את התגובה הזאת של כעס כלפי דוני. היה שירשור ממש ענק בפייסבוק של מישהי שאני עוקבת אחריה שכתבה שהיא גם ממש לא אוהבת את הסדרה כי ההתנהגות של דוני מכעיסה אותה והיה על זה דיון מאוד ארוך, כולל הרבה אנשים שכתבו לה שהיא עושה "האשמת הקורבן" וכל מיני דברים כאלה. והנה עוד דוגמא -הביקורת של הפשוטע:
שכמו שאת רואה יותר קרובה לדעה שלך מאשר לשלי.
מראש אני חושבת שיש בסדרה הזאת כמה דברים מעניים. אחד מהם העובדה שהיא דיי הפכה לתקופה מסוימת לדבר הכי מדובר בעולם. בעולם שלנו שרוב הסדרות כבר הפכו לסדרות נישה. יש כ"כ הרבה מה לראות שרוב האנשים בוחרים להם את הסדרות שמתאימות להם וזה יוצא שפחות אנשים צופים באותו דבר כמו שהיו בימים שהיו רק ערוצים והיה את המושג הזה "מהדורת השבט" או "סדרות ברזייה" (מה שקראו לסדרות האלה שכולם רואים כי יש ערוץ אחד וזה תמיד משודר בשמונה בערב כשכולם בבית וכולם רואים את הסדרה ואז מדברים עליה יום אחר כך ליד הברזיות). הימים האלה כמובן עברו, ונכון שיש סדרות יותר מצליחות ופחות, כאלה שאנשים רואים יותר וכאלה שהרבה פחות שומעים עליהם, ועדיין אין מה להשוות ככמעט אף סדרה לימי שבהם היו מודדים סדרות ברייטינג לפני עידן הסטרימינג. ובכל זאת, פעם בכמה זמן איכשהו סדרה כ"כ מצליחה ברמה שכולם מדברים עליה, ואייל קטן היא הסדרה של התקופה הזאת. איכשהו זה הפך לסדרה שכולם רואים או שכולם רוצים לראות. זה פסיכי כמה אני חושבת שקשה לנבא שסדרה תהפוך לדבר כזה, נגיד הפעם הקודמת שאני חושבת שסדרה התפוצצה ככה אני חושבת שזה היה משחקי הדיונון שזו סדרה לגמרי שונה עם סטייל שונה לחלוטין, לכן אני חושבת שזה גם בלתי אפשרי לנבא את הדברים האלה. אני לגמרי מאמינה לריצ'ארד גאד היוצר שהוא לא חשב לעצמו שהסדרה תתפוצץ ככה, אלא תהיה סדרת נישה קטנה שאולי תהיה לה הצלחה מסוימת, אבל לא ברמה שהיא התפרסמה.
אני חושבת שבגלל שהסדרה הזאת הפכה לשיחת היום זה גרם להרבה אנשים שלא תכננו לראות אותה לראות אותה, ועם כל דבר כ"כ פופולארי כמובן הגיע גם סוג של באקלש, או פשוט הרבה דעות של אנשים שלא אהבו את הסדרה ולא מבינים מה ההייפ, וזה מעולה בעיני כי ככה נוצר שיח ממש מעניין וזה ממש מעניין לי לראות איך אנשים מגיבים בצורות שונות, למה אנשים מתחברים ועל מה הם כועסים למשל. העובדה שאני רואה לא מעט תגובות של אנשים שממש כועסים ומתוסכלים מהדמות של דוני גרם לי לחשוב על זה, והאמת היא אחרי מחשבה אני יכולה להבין את התסכול כלפיו שמסתכם בעיקר בעובדה שנראה שלאורך הרבה זמן הוא יודע מה הוא צריך לעשות, ואיזה צעדים הוא צריך לנקוט כלפי מרתה, אבל באופן מודע לא עושה את זה (וזה מעניין אותי גם לחשוב לאור זה, איך היו תגובות אם נגיד דוני היה דמות פחות מודעת, ושזה היה פחות ברור לו או מובן לו שלמרתה יש בעיה נפשית והוא צריך להתרחק ממנה כמו מאש, והרי זה ברור מהפרק הראשון שהוא לחלוטין הבין את זה אחרי שעשה עליה גוגל, ובכל זאת בוחר במודע לעשות את כל מה שהוא עושה ולא לעשות את מה שהוא היה צריך לעשות). אני חושבת שחלק גדול מאלו שמרגישים כעס ותסכול כלפי דוני זה בגלל שקשה מאוד לראות מישהו שאנחנו מבינים שהוא יודע מה הוא צריך לעשות כדי לעזור לעצמו, אבל בוחר דיי במודע לא לעשות את זה, במיוחד כשזה פוגע באנשים אחרים שהוא מכיר. ואני לחלוטין יכולה להבין את זה. אני דווקא כן הזדהיתי איתו, מעבר לרחם עליו, או רק להבין שכלית למה הוא עושה את מה שהוא עושה, אני מרגישה שהבנתי את זה נפשית ברמה מסוימת. גם אם ברור שלא חוויתי משהו ברמה שהוא חווה, וגם אם לא הייתי מבינה את זה, אני מניחה שהיה מעניין אותי לראות בכל זאת למה מישהו יתנהג בצורה שאני לעולם לא אבין ואשבע שאני לא הייתי עושה אותו דבר במקומו (למשל אחד הדברים שהכי מעניינים אותי זה איך אנשים נכנסים לכתות, זה משהו שמרגיש לי כ"כ לא הגיוני שבן אדם יעשה, ובכל זאת עובדה שהייתה למשל את הכת של גואל רצון שהיו נשים שהיו יכולות להישבע שהן מאושרות שם והן לא צריכות הצלה ולא שום דבר, וזה נשמע על גבול הלא נתפס. אבל הגישה שלי היא- כל מה שיש בני אדם שעושים אותו, הוא חלק מההתנהגות האנושית, ודווקא כשזה מרגיש לי הכי לא הגיוני שבן אדם יתנהג כמו שהוא יתנהג- ככה יותר בא לי לנסות להבין מה שונה במוח שלו ומה הוביל אותו להתנהג בצורה כ"כ שונה ממה שאני מתנהגת.
אבל כמו שאמרתי אני תמיד ארצה לשמוע מה את חושבת על משהו גם אם את לא מסכימה איתי, אז אל תפחדי אף פעם לכתוב את זה. כמו שאמרתי אם כולנו היינו מסכימים על הכל העולם היה משעמם.

עוד משהו שרציתי לדבר עליו בקשר לסדרה הזאת זה משהו מעניין שאני בתמימותי לא צפיתי שיקרה, וזה שכל האינטרנט הפכו לבלשים ומצאו את "מרתה האמתית" - האישה שעליה מבוססת הדמות, וגם את אותו סוכן ג'ינג'י שאנס אותו. הייתי כ"כ מופתעת שאנשים כ"כ רוצים לדעת את הדברים האלה, כי כשאני סיימתי את הסדרה לא היה בי גרם של רצון לדעת מי האנשים האמיתיים, להיפך, באיזה מקום הרגשתי שלנסות למצוא מי הם כ"כ מפספס את הנקודה של הסדרה ואפילו באופן מסויים "מלכלכך" אותה באופן כלשהו. היוצר ניסה להסביר מצב נפשי מאוד ספציפי שהוא היה בו, אין לי בעיה עם זה שהוא אמר שזה מבוסס על סיפור אמיתי, כי זה מרגיש לי כן רלוונטי במידת מה לחוויה של צפיית הסדרה, אבל הוא ביקש בפירוש מאנשים לא לנסות למצוא את האנשים האמתיים מאחורי הסיפור, כי הוא לא רצה שיטרידו אותם וכל הסדרה הזאת לא הייתה בשביל המטרה הזאת. אבל האינטרנט כמובן עשה מה שהוא עושה ואנשים מצאו את מרתה. שמעתי שחלק חשבו שמצאו את הסוכן הג'ינג'י ההוא ומסתבר שזה לא היה הבן אדם הנכון והם סתם הטרידו מישהו שלא עשה כלום. אבל ה"מרתה האמתית" באיזה שלב הזדהתה בעובדה שמדובר עליה ואפילו הייתה בראיון אצל פירס מורגן (מראיין בריטי מאוד ידוע), וראיתי מלא לינקים לראיון הזה בפיד שלי כשהוא יצא לפני איזה שבועיים. לא נכנסתי לראות אותו כי שוב, זה הרגיש לי שלעשות את זה לגמרי מפספס את הפואנטה של הסדרה (שחלק ממנה זה לגרום למרתה להיראות גם לא כנבל מוחלט, אלא להציג אותה כמשהו יותר ניואנסי, והיה ברור לי שבראיון איתה ינסו לעשות בדיוק ההפך). אני מודה שבסוף ראיתי קטעים מהראיון, רק בגלל שאני עוקבת אחרי איזה ערוץ ביוטיוב שמתנתח שפת גוף של אנשים בראיונות ודברים כאלה והם הציאו לי סרטון של של מישהו שמנתח את שפת הגוף שלה בראיון אז ראיתי את זה (אני עדיין לא החלטתי אם באופן כללי זה מוסרי לראות את הסרטונים האלה. בד"כ זה על אנשים מפורסמים אז אני פחות מרגישה רע, אבל המקרה הזה היה גבולי בשבילי, אבל ראיתי בכל זאת |מובך|). ואני חושבת שכל העניין הזה מוביל לדיון הרבה יותר גדול ומעניין על התפר שבין היצירה למציאות. האם לריצ'ארד היוצר הייתה זכות בכלל לספר את הסיפור הזה בידיעה שזה יעשה את זה קל למצוא את מרתה? הרי הוא בחר להיחשף וזה זכותו, אבל "מרתה האמיתית" לא בחרה בזה. זה שאלות שעולות הרבה תמיד כשיש סדרות/סרטים של טרו קריים, אבל במקרה הזה אני חושבת שזה עוש יותר מעניין, כי זה ברור לי שהוא כן ניסה להסוות את הזהות שלה יחד עם זה שממש הפציר באנשים לא ללכת לחפש אותה, וזה קרה בכל מקרה, ולדעתי הוא בטח מרגיש רע על זה עכשיו). אין לי תשובות לשאלות האלה.
 

Lhuna3

Well-known member
האם לריצ'ארד היוצר הייתה זכות בכלל לספר את הסיפור הזה בידיעה שזה יעשה את זה קל למצוא את מרתה? הרי הוא בחר להיחשף וזה זכותו, אבל "מרתה האמיתית" לא בחרה בזה. זה שאלות שעולות הרבה תמיד כשיש סדרות/סרטים של טרו קריים, אבל במקרה הזה אני חושבת שזה עוש יותר מעניין, כי זה ברור לי שהוא כן ניסה להסוות את הזהות שלה יחד עם זה שממש הפציר באנשים לא ללכת לחפש אותה, וזה קרה בכל מקרה, ולדעתי הוא בטח מרגיש רע על זה עכשיו). אין לי תשובות לשאלות האלה.
לדעתי אם הוא באמת ניסה להסוות אותה אז הוא עשה את זה ממש גרוע, בהתחשב בזה שהוא השתמש בסדרה בציטוטים של דברים אמיתיים ומאוד ספציפיים שהיא כתבה לו בטוויטר האמיתי שלו ואנשים מצאו, כמו הקטע עם "לתלות לי את הווילונות", שהוא יכול היה בקלות לשנות בסדרה למטאפורה מומצאת אחרת, הרי זה כזה רנדומלי.
זה היה מאוד צפוי שימצאו, ואני מתקשה להאמין שהוא באמת האמין שאם הוא "יפציר" לא לחפש אז כל הצופים (אפילו אם הם היו יחסית מעטים כמו שהוא אולי ציפה במקור) יענו להפצרותיו וימחלו על הסקרנות שלהם... זה נשמע לי מאוד תמים.
ואני די שותפה לתחושתך של"מרתה" האמיתית אולי נעשה פה עוול.
אבל כלפי הבמאי שאנס אותו במציאות, אין לי אמפתיה. (אני לא יודעת אם זה כן או לא מי שמצאו ומי זה בכלל).
 
למעלה